בסוף השבוע נאלצה 'הרץ' – חברת השכרת הרכב השנייה בגודלה בעולם, לקבל את הגנת בית המשפט האמריקני מפני נושים – מה שנקרא בארה"ב "פרק 11", או, למעשה, הקפאת הליכים שנועדה לאפשר שיקום של החברה.

הרץ, אשר נוסדה בשנת 1918, הייתה עד לעשור הקודם חברת השכרת הרכב הגדולה בעולם, בין השאר בעקבות שורת רכישות של חברות השכרה ומותגים נוספים בתחום, בהם חברות 'דולר', פיירפליי, דונלן ואחרות. הפעילויות של קבוצת החברות שנושאת את המותג 'הרץ' מכסות או קשורות בקשרים עסקיים עם תחומים שונים ומגוונים של תיירות, מלונאות, נסיעות ומימון לרכב.

שני הדברים הראשונים שחשוב לדעת לגבי מה שמוגדר בכותרות העיתונים כ"פשיטת רגל" הם ראשית לכל שסך נכסי החברה מוערכים ב-25.8 מיליארד דולר, בעוד שהחובות שלה נאמדים ב-24.4 מיליארד דולר "בלבד", וכן שהמטרה של "פרק 11" היא לעשות כל מאמץ להותיר את החברה בחיים – מפני שבכל מקרה היא שווה לנושים שלה הרבה יותר כ"עסק חי" מאשר כחברה מפורקת.
לשם הדוגמא, ואולי גם ההרגעה, צריך להזכיר שבמשבר הכלכלי של 2008-2009 פשטו את הרגל חברות ענק, בהן, למשל, ג'נרל מוטורס וקרייזלר. אלא שלאחר התארגנות מחדש ומחיקת חובות, בעיקר למשקיעים, הן חזרו לפעילות עם מינימום נזק ללקוחות.

חשוב לדעת גם שהחברה שנכנסה להקפאת הליכים היא החטיבה האמריקנית יחד עם החברות הבנות שלה בקנדה, אשר מפעילות יחד 12,400 אתרים. ההליך לא כולל את החטיבות האירופאיות והאוסטרלית. בקופתה של חברת הרץ נותרו, לפי הצהרתה, כמיליארד דולר – וזה מאפשר לה להמשיך לפעול לכל הפחות עד שיחל תהליך ההבראה שלה.

מה שצריך להדאיג הרבה יותר הוא שמצבה הקשה של החברה הוא תוצאה ישירה של הסגר שהוטל כדי לצמצם את התפשטות מגפת קורונה, ושיתוק כזה של המשק בוצע בעשרות מדינות ברחבי העולם, וגם בישראל. במילים אחרות, הרץ עלולה להיות סנונית ראשונה למפולת הרבה יותר רחבה בענף הרכב העולמי.

מצד שני, לא במקרה 'הרץ' היא "הראשונה ליפול". כבר ערב מגפת קורונה נמצאה הרץ ככל הנראה במצב השברירי ביותר מבין כל חברות ההשכרה הגדולות, ואנליסטים מעריכים שהניהול שלה החל לצלוע כבר בשנת 2012 במקביל להחלטה שנויה במחלוקת לרכוש את חברת ההשכרה 'דולר' תמורת סכום מנופח של 2.3 מיליארד דולר. מאז, ועד לשנה שעברה, זועזעה החברה בגלל מספר פרשות של ניהול בעייתי. כך, למשל, למרות שנתח הארי של רווחי חברות ההשכרה נובע מפערי המחירים בין רכישה למכירת רכב – מנהלי הרץ בחרו לקנות אחוז גדול מידי של מכוניות נוסעים קומפקטיות בשעה ששוק המשומשות דורש בעיקר קרוסאוברים קומפקטיים וגדולים. מנהלי הרץ גם לא עמדו ביעדי היעילות שהציבו לעצמם, והעלויות התפעוליות של החברה גבוהות ביחס לחברות מתחרות. בנוסף התקבלה גם החלטה שנויה במחלוקת להעביר את מטה החברה מניו-ג'רזי לפלורידה – מה שהביא לנטישת מספר מנהלים ותיקים בארגון.

באמצע 2014 הסתבר גם שמאז שנת 2011 בוצעו טעויות חשבונאיות במאזני החברה, ואלה "תוקנו לאחור". החברה נאלצה לשלם קנסות ומיסים בהיקף של 16 מיליון דולר כדי ליישב אישומים בהונאה, ובימים אלה עדיין מתנהלת תביעה של החברה עצמה כלפי אחד המנכ"לים לשעבר שלה, ושורת בכירים.

המודל העסקי קרס

חברות ההשכרה והליסינג הן הרוכש הגדול ביותר של כלי רכב בעולם, וכדי להבין את חשיבותה של הרץ לתעשיית הרכב בצפון אמריקה די אם נציין שהיקף צי הרכב שלה שם הוא 567,600 כלי רכב, וזאת בנוסף ל-204,000 בחטיבה הבינלאומית שלה. מה שיותר חשוב מהיקף הצי זה שעיקר רווחיה של חברת השכרה לא מגיעים מהשכרות רכב אלא מן הסחר בכלי רכב.

הרץ קונה מכוניות חדשות ומחזיקה בהן, בממוצע, במשך כשנה וחצי בארה"ב ושנה אחת בלבד בחטיבה הבינלאומית. במילים אחרות – הרץ קונה (ומוכרת) כמעט 380 אלף מכוניות בכל שנה עבור האופרציה האמריקנית שלה, ויותר מ-200 אלף מכוניות נוספות עבור החטיבה הבינלאומית. כחמישית מכלי הרכב האלה (21%) נרכשים מג'נרל מוטורס, 18% נרכשים מפיאט-קרייזלר, 12% מפורד, 10% מקיה, 9% מטויוטה, 7% מניסאן וכ-5% מיונדאי, וברור שתעשיית הרכב תתקשה לוותר על לקוח של 600 אלף מכוניות בשנה.

השיתוק שגזרה מגפת קורונה פגע ראשית לכל בתזרים המזומנים בגלל צניחה דרמטית בביקוש לנסיעות ולהשכרת רכב. כדי לסבר את האוזן, כשני שלישים מהשכרות הרכב של החברות הגדולות מבוצעות בשדות תעופה, ואת אלה סגרה קורונה כמעט לחלוטין. במקביל נעצרה באופן כמעט מוחלט מכירת כלי הרכב המשומשים, בשעה שמה שלא נעצר הם החזרי ההלוואות של החברה תמורת רכישת רכב, עלויות האחסנה הכבדות, ירידת הערך של המכוניות וגם חלק מעלויות האחזקה שלהן.

אחד מסעיפי ההוצאה הכבדים של חברה תפעולית כזאת – עלות כח האדם, צומצם אמנם בעזרת מהלך של פיטורי כמחצית מכח העבודה שלה – 20,000 עובדים, וכן הוצאה לחופשות של עובדים נוספים. גם סיוע ממשלתי שהובטח יכול לעזור, אבל בשורה תחתונה – הרץ נאלצה להיכנס להקפאת הליכים.

כאמור – הצרות של הרץ מאיימות על כלל תעשיות ההשכרה והרכב. אוויס, חברת ההשכרה הגדולה בעולם, רשמה הפסד של 158 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה והתריעה על צניחה של 80% במכירותיה בחודש אפריל, כמו גם על מחיקת 800 מיליון דולר מהון המזומן שלה בין אפריל ליוני.
חברת סיקסט (Sixt) הגרמנית נאלצה ללוות 1.6 מיליארד אירו, יורופאר הצרפתית לוותה 220 מיליון אירו, ואילו אנטרפרייז האמריקנית, שהיא חברה בבעלות פרטית, הזהירה שהיא "עומדת בפני אתגרים משמעותיים וחסרי תקדים".

לקראת המכונית האוטונומית

לחברת השכרה כמו הרץ יש "זיכרון ארגוני" ארוך, וידע שלא יסולא בפז בכל הקשור לניהול ותפעול של צי רכב עצום. על אף כל הקשיים – חברה מן הסוג הזה תהיה נחוצה מאד בעידן המכונית האוטונומית ואף קודם לכן, כבסיס לתפעול של ציים גדולים של רכב "ציבורי" – בין אם לצורך "תחבורה לפי דרישה", "תחבורה משתפת" או תחבורה רובוטית.

בנוסף, כפי שנאמר, חברות השכרה יוצרות סביבן "אקו סיסטם" ייחודי של שוק מכוניות משומשות "יד שניה" אשר פונה אל מיליוני לקוחות שרוצים לקנות מכונית חדשה יחסית במחירים מופחתים משמעותית. עבור יצרניות רכב מדובר, כפי שמוכיחים המספרים, בצינור שיווק מרכזי שאי אפשר לוותר עליו. ג'נרל מוטורס אמנם סגרה לאחרונה את מיזם 'מייבן' לתחבורה משתפת, וכל יצרניות הרכב שמעורבות בתחום החדש הזה "אוכלות קש". אלא שבאותה נשימה צריך לומר שהן לא יכולות להרשות לעצמן לוותר על הצינור השיווקי ועל הידע התפעולי – והמשמעות היא שערך של חברה כמו הרץ לא נמדד רק בסיכום הנכסים או המחזור העסקי שלה.

קשה לראות מצב שבו הרץ תיסגר, והרבה יותר סביר שהיא תירכש רובה ככולה על-ידי גוף עסקי כלכלי שיפעל לתיקון תקלות הניהול והפעלת החברה, או על-ידי גוף שקשור לתעשיית הרכב או התחבורה החכמה, אשר יזהה את הפוטנציאל העסקי הגדול ויוכל גם לעמוד בתג המחיר המקוצץ של החברה.

The post כיצד תשפיע הקפאת ההליכים כנגד חברת ההשכרה הרץ על תעשיית הרכב ועלינו? appeared first on TheCar.