עיתונות רכב אובייקטיבית מבית TheCar

גאווה ישראלית: בליץ מוטורס מקימה מפעל בהודו

יצרנית הקטנועים החשמליים הישראלית בליץ מוטורס הודיעה הבוקר שבקרוב יחל שיווק הקטנועים שלה גם בשוק ההודי, ולא מדובר רק במכירה שם אלא ממש בייצור מקומי. המהלך מאפשר לבליץ דריסת רגל באחד מן השווקים הדו-גלגליים הגדולים ביותר בעולם, והוא מגובה על-ידי קבוצת משקיעים הודית שכוללת בין השאר את המנכ”ל לשעבר של Uber בהודו, אשר יהיה אחראי על ניהול הפעילות בתת היבשת.

המיזם של בליץ מוטור החל בראשית העשור, תקופה שבה הנעה חשמלית לכלים דו-גלגליים נחשבה עדיין חלוצית וראשונית. מספר משקיעים ישראלים, בראשות רפאל מוזנסקי הקימו חברה לפיתוח וייצור קטנועים חשמליים. הרעיון אמנם נולד בישראל, אבל המשקיעים בחרו להקים את פס הייצור שלהם בסין – גם מסיבות כלכליות ובעיקר “בזכות” הביורוקרטיה הישראלית המחוספסת.

בחירה בסין התבקשה גם בזכות זמינות רבה של רכיבים מתחום ההנעה החשמלית, תחום שאותו מעודדת הממשלה המרכזית. מאז שנת 2013 משווקת בליץ את מוצריה בישראל ובשווקים נוספים, כמו, למשל, השוק הדרום קוריאני שאליו היא נכנסה לאחרונה. מוקדם יותר השנה הודיעה החברה על כך שחתמה על הסכם עם חברת אולטרה צ’ארג’ האוסטרלית לפיתוח סוללות בעלות טווח מוגדל של כ-200 ק”מ.

לכניסת בליץ לשוק ההודי יש פוטנציאל מסחרי אדיר עבור החברה, לא רק בזכות ההיקף העצום של שוק שבו נמכרים כ-20 מיליון כלים בשנה, אלא גם בזכות רגולציה מקומית. על אף זינוק עצום בכלכלת הודו בשנים האחרונות מהווים כלים דו-גלגלים את אמצעי התחבורה העיקרי בתת יבשת שמאוכלסת ביותר ממליארד בני אדם. רוב הכלים האלה פשוטים ומיושנים, ולכן הם מייצרים כמות אדירה של זיהום אוויר – בעיקר במרכזי ערים, ואת זה בדיוק מנסה ממשלת הודו לצמצם באמצעות תמיכה במעבר להנעה חשמלית של מכוניות וכלי רכב דו-גלגליים. לקטנועים חשמליים, למשל, מוענק סבסוד של כ-350 דולר, סכום משמעותי מאד מתוך מחיר הכלי.

בשלב ראשון, כבר בחודשים הקרובים, בליץ תחנוך סוכנות בבנגלור, העיר השלישית בגודלה בהודו, אשר מונה כ-11 מיליון תושבים. בכוונת החברה להציע בשלב ראשון בהודו את דגם ‘6000’, שהוא קטנוע מנהלים מקביל לקטנועי ה-250-300 סמ”ק. היות שהמיצוב שלו נחשב גבוה בשוק ההודי, בחירה טבעית עבור המיזם הייתה להתחיל את פעילותה בעיר שנחשבת למרכז ההייטק של הודו. כלי זה אמור לקסום ללקוחות בני המעמד הבינוני.

בהמשך צפויה בליץ להרחיב את פעילותה לערים נוספות בהודו, אבל הצעד הגדול והחשוב ביותר מבחינתה הוא ההקמה של מפעל ייצור מקומי כבר במהלך השנה הקרובה. במפעל החדש ייוצר דגם חדש שמותאם לדרישות השוק ההודי, על בסיס רכיבים וטכנולוגיה שפותחו על-ידי החברה ומשמשים בשאר הדגמים שלה. מחירו צפוי להיות כ-1,500 דולר. מבליץ נמסר כי הדגם החדש יגיע גם לישראל, ושהוא יתומחר גם אצלנו “במחיר אטרקטיבי”.

ובנתיים בישראל
נכון לעתה בליץ מוטורס מוכרת בישראל שני דגמים: 6000 היוקרתי ו-3000 הבסיסי, אשר מיועד בעיקר לשוק המוסדי. מאז תחילת הפעילות של בליץ בישראל, בשנת 2012 מכרה החברה כ-1,400 כלים – רובם לחברות שמפעילות מערכי שליחויות. מדובר בסדר גודל של כ-150 כלים בשנה, פחות מאחוז מהיקף השוק הדו-גלגלי בישראל. עם זאת, בליץ מכרה עד היום הכי הרבה קטנועים חשמליים בישראל. חברות אחרות שמנסות לשווק אצלנו קטנועים חשמליים, למשל GMI (שגם יצרה את כליה בישראל) לא הצליחו להתרומם.

חוסר ההצלחה של כלים דו גלגליים חשמליים בישראל הוא פועל יוצא של מדיניות ממשלתית רופסת: מצד אחד, משרד האנרגיה מצהיר שעד לשנת 2030 לא יימכרו בישראל כלי רכב עם מנועי בעירה פנימית, אלא רק כלים חשמליים, ומצד שני לא מבוצעת אף פעילות לעידוד השימוש בכלי רכב כאלה (למעט הטבת מס כמעט חסרת משמעות למכוניות, אשר לא מגובה בהקמת תשתיות טעינה מנוהלות). קטנועים חשמליים מציעים פתרון תחבורתי ידידותי לסביבה ולמצוקת התנועה והחניה במרכזי ערים, ואלה אמנם דורשים מן הרוכבים רשיון A2 בלבד. גם עלות ביטוח החובה ואגרת הרישוי של כלים אלה נמוכות, אלא שבשונה מממשלת הודו – ממשלת ישראל לא מסבסדת את הרכישה של כלים כאלה ולא תומכת בהקמת תשתיות טעינה.

במקביל, השוק הפרוץ, והבלתי מוסדר מבחינת רישוי, של אופניים חשמליים הופך את הקטנועים החשמליים למוצר כמעט מיותר, היות שהם לא דורשים (נכון להיום) רישיון, רישוי או ביטוח, והאכיפה כנגד המשתמשים בהם, שמיעוטם רוכב באופן מופקר ומסוכן, כמעט לא מתקיימת.

למזלה של בליץ היא לא נאלצת לסמוך על חסדי משרד התחבורה, ופעילותה מבוססת גם בשווקים גדולים ורווחיים יותר.

The post גאווה ישראלית: בליץ מוטורס מקימה מפעל בהודו appeared first on TheDoo.

Facebook Comments